יום שני, 11 באוקטובר 2010

מה ים המים?

מה עם המים 
דוד שילמן מציג איכות בחינוך

הצגה מאוד חינוכית בנושא איכות הסביבה והמים. שילוב נהדר של עבודת שחקנים ובובות
 כדאי לצפות וליהנות, ללמוד ולחשוב ביחד איך אפשר לחסוך במים
אסור לפספס!

יום שני, 4 באוקטובר 2010

השף הרעב



תיאטרון שגורם לנו ולחשוב ביחד...הופעה
מוזרה...לא חינוכית....לא הגיונית ועם זאת,
הצגה מדהימה....שמשאירה מקום רחב לחשיבה...מי אמר שכל הצגת ילדים צריכה
להיות הגיונית וחינוכית?!
עבודת השחקנים הייתה מאוד מוצלחת, השילוב
ואינטראקציה עם הבובות, השפה שבה השתמשו..הכל משקף משחק של ילד.
כל הצופים הקטנים היו מרותקים לכיסאות- והרי
שזהו המדד הכי טוב לטיבה של הצגת ילדים.
מומלץ ללכת לצפות ולאפשר מקום להצגה קצת שונה
(סוף סוף)
תטרון קמגולם
אסף אלברשטיין



אני הצופה

אני רואה הצגות ילדים כמעט כל יום ויש משהו
שמכעיס אותי מאוד, לא אוהבת, לא מבינה...
למה אנחנו לא מחנכים את ילדינו לתרבות
הצופה?
אנחנו מלמדים אותם שאפשר לקום באמצע
ההצגה ויותר גרוע מזה- באחת מההצגות בה השתתפו כמה צהרונים, ההסעות הגיעו לפני
המתוכנן....והמטפלות קמו באמצע, קראו לילדים, והובילו אותם החוצה דרך הבמה- כשהיה
מספיק מקום לעבור מאחורי הקהל (שלא לדבר על שהנהג יכל לחכות חמש דקות עד שההצגה
תסתיים...)
אנחנו צריכים ללמד אותם שעבודתם של השחקנים היא
עבודה לכל דבר ועלינו לכבד אותם,
ולחכות לסוף ההצגה כדי לצאת, גם אם היא לא כל
כך מוצאת חן בענינו. הדרך המתורבתת להראות שלא אהבנו את ההצגה היא פשוט לא למחוא
כפיים בסופה
מה גם, שכדאי להזכיר לילדינו שאנחנו לא לבד
בהצגה, ושאולי האנשים שסביבנו כן אוהבים ונהנים מההצגעה ולכן אסור לנו להפריה להם-
בדיוק כמו שלא היינו רוצים שיפריעו לנו כשאנחנו צופים במשהו שאנחנו
אוהבים..
פיפי? אולי נלמד אותם להתפנות לפני שההצגה
מתחילה, ונסביר להם שלא נצא עד שהיא תסתיים?!
קצת תרבות לא תזיק לאף אחד!
אלחנדרה